מה חקר המתמטיקאי שלי ? ( רנה דאקרט ) .

רנה דקארט היה הראשון שהציע להביע פונקציות על ידי שרטוט מערכת צירים גרפית של X ו-Y ועליה לתאר את ערכי הפונקציה של X-Y. כך ניתן להבין התנהגות פונקציות באופן גרפי, המקל על הבנת הפונקציה. שיטה זו נקראת מערכת צירים קרטזית על שמו.

 

תעודת זהות על המתמטיקאי שבחרתי .

- שם - רנה דקארט \  רנאטוס קרטזיוס .
- שנות פעילותו - 1596-1650 .
- היכן נולד \ חי - רנה נולד בצרפת , בקומונה לה היי .
- מידע כללי על המתמטיקאי - בהיותו כבן שנה אימו נפטרה , בהיותו כבן 11 שלח אותו אביו לבית הספר של הישועים בלה - פליש ומשם לאוניברסיטה של פואטייה . במטרה להשביע את רצונו של אביו , למד דקארט משפטים והוסמך בשנת 1616 אולם הוא לא עבד כעורך דין .
- מתי החל במחקר המתמטי - בגיל 22 הוא עבר  לשמש כאיש צבא בהולנד למשך שנתיים , מקום בו פגש את הפיזיקאי הההולנדי איזאק ביקמן שעורר בו את העניין במתמטיקה ובפיזיקה ובפרט בבעיות של נפילת גופים כבדים. 
- אילו תחומים חקר - פילוסופיה , חזקות , אלגברה , גאומטריה . 

- מתי החל להתפרסם -  דקארט החל להתפרסם בשנת 1637 , כאשר פרסם את חיבורו מאמר על המתודה שכלל שלושה חיבורים : אופטיקה , מטאורולוגיה וגאומטריה . 

- מה מיוחד במחקרים/ממצאים והמצאות/תגליות שלו - במסגרת עיסוקו של דקארט בספקנות מתודולוגית, הוא ביקש למצוא נקודת מוצא ודאית שלא ניתן להטיל בה ספק. את תוצאות חקירתו הוא סיכם במשפט אני חושב - משמע אני קיים. בלטינית: cogito ergo sum, לכן מכנים משפט זה בקיצור הקוגיטו. משפט זה מבטא את טענתו של דקארט שמכיון שהחושים יכולים לתעתע את האדם, העדות האמינה היחידה לקיומו של האדם היא העובדה שהוא חושב, שכן אם אדם חושב, חייבת להיות ישות שהיא "אני שחושב את המחשבה". לטענתו, זה התחום היחיד בו ל"שד המתעתע" אין השפעה - שכן אינו יכול לגרום לנו להאמין כי אנו חושבים, בעוד איננו.

בר ב. - בחרתי ברנה דקארט .

שלום אני בר ב. ואני בת 12 , אוהבת לרקוד , מחשב וכו' .
אני בחרתי לעשות את העבודה על רנה דקארט מכיוון שהוא השפיע על המון פילוסופים למרות שהיה מוכר בעיקר עקב הגותו פורצת הגבולות בפילוסופיה, הוא השיג פרסום רחב גם כממציא של מערכת הצירים הקרטזית . מערכת זו הייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות המתמטיקה המודרנית. כמו כן, כְּתב החזקות כפי שהוא נכתב היום, ובו מעריך החזקה נכתב בגופן קטן מעל בסיס החזקה, הוא פרי המצאתו של דקארט. תרומתו הידועה ביותר למתמטיקה, הייתה בתרגום הגאומטריה לתחשיב האלגברי, מה שידוע כגאומטריה האנליטית וכטריגונומטריה.